קרב שנמשך שש שניות אחרי טקס של עשר דקות וזה בדיוק כל הסיפור של הספורט הלאומי של יפן
סומו זה הרבה יותר מהתנגשות של שני גברים גדולים. זו דת כמעט, מסורת בת מאות שנים שמערבבת ספורט, פולחן שינטו וטקס מדוקדק. ראינו קרב סומו חי בריוגוקו והיינו מהופנטים, לא רק מהקרבות אלא מכל מה שמסביב: המלח שעף באוויר, שירת הכרוז, התופים. אם אתם בטוקיו בתקופה הנכונה, זו אחת החוויות הבלתי נשכחות של טיול ראשון ביפן.
איפה ומתי מתקיימים הטורנירים
הסומו הרשמי מתנהל בשישה טורנירים גדולים בשנה, שכל אחד מהם נמשך 15 ימים רצופים. שלושה מהם מתקיימים בטוקיו, באצטדיון ריוגוקו קוקוגיקאן, בחודשים ינואר, מאי וספטמבר. השלושה הנותרים מתפזרים: אוסקה במרץ, נגויה ביולי ופוקואוקה בנובמבר. אם התאריכים שלכם נופלים על אחד מהם, שווה מאוד לתכנן סביב זה.
| טורניר | חודש | עיר |
|---|---|---|
| האטסו באשו | ינואר | טוקיו |
| הארו באשו | מרץ | אוסקה |
| נאצו באשו | מאי | טוקיו |
| נגויה באשו | יולי | נגויה |
| אקי באשו | ספטמבר | טוקיו |
| קיושו באשו | נובמבר | פוקואוקה |
הקרבות מתחילים בבוקר עם הדרגות הנמוכות, אבל המתאבקים הבכירים, ה-makuuchi, נכנסים לזירה רק אחר הצהריים, בערך מ-15:30 ואילך. אם אתם רוצים לראות את הכוכבים הגדולים והאווירה במלואה, הגיעו בסביבות 14:00 ותישארו עד הקרב האחרון בערך ב-18:00.
כרטיסים: מה לקנות ואיך
יש שני סוגי מושבים עיקריים. מושבי הכיסאות בטריבונה העליונה הם הזולים, ומתחילים בסביבות 3000 עד 4000 ין (כ-72 עד 96 שקל). הם רחוקים מהזירה, אבל הנוף כללי ומצוין להבנת האווירה. הסוג השני הוא מושבי תיבה, masu-seki, ריבועים מרופדים צמודים לזירה שבהם יושבים על הרצפה. הם יקרים בהרבה, לעיתים מעל 10000 ין לאדם, אבל הקרבה מטריפה.
המכירה נפתחת כחודש לפני הטורניר, ובסופי שבוע ובימי הסיום הכרטיסים נחטפים מהר. קנו מראש דרך האתר הרשמי או דרך נציגות מורשית בארץ. ביום עצמו מוכרים מעט כרטיסים זולים בקופה, אבל זה הימור. ריוגוקו נמצאת במזרח העיר, מרחק קצר במטרו ממרכז טוקיו, והגעה אליה פשוטה.
ביקור באורווה ומרק המתאבקים
אם אין טורניר בזמן הביקור, לא נורא. אפשר לבקר באימון בוקר באחת מאורוות הסומו (heya), שם המתאבקים גרים ומתאמנים. חלק מהאורוות פותחות את הדלת לתיירים, לרוב דרך סיור מאורגן עם מתורגמן, ויש כללי כבוד נוקשים: שקט מוחלט, בלי לדבר ובלי לאכול ולשתות תוך כדי. זו הצצה נדירה לעולם סגור.
חובה לטעום צ׳אנקו נאבה, המרק העשיר שהמתאבקים אוכלים כדי לעלות במשקל. ברובע ריוגוקו יש מסעדות צ׳אנקו רבות, חלקן בניהול מתאבקים בדימוס. קערה מזינה עולה בסביבות 1500 עד 2500 ין (כ-36 עד 60 שקל) ומספיקה לשניים.
אטיקט בזירה ובסביבה
הסומו ספוג כבוד, וכמה כללים שווים לדעת. בזמן הטקס שלפני הקרב לא צועקים, אבל ברגע ההתנגשות מותר ומקובל לקרוא את שם המתאבק האהוב. אסור לצלם עם פלאש בזמן קרב. אם אתם יושבים במושבי התיבה הצמודים, היזהרו: מתאבק שעף החוצה מהזירה יכול לנחות עליכם ממש. כל זה מתחבר לכללי הכבוד הרחבים של האטיקט היפני.
לפני או אחרי הקרבות שווה לטייל ברובע ריוגוקו עצמו, אחת משכונות טוקיו עם אופי, שבה גם מוזיאון אדו-טוקיו וגם פסלי מתאבקים ברחוב. צאו מוקדם, קחו מים, ותנו לעצמכם להיסחף אל תוך אחת המסורות העתיקות ביותר שעוד חיות ונושמות ביפן של היום.
